הגיע הלילה.
אתה הלכת לישון ואני נשארתי "לסדר" עוד כמה דברים. אני לא יודע
אם ידעת אז את מה שאתה יודע היום. אני לא יודע אם הרגשת בכלל.
אני הרגשתי. התרגשתי.
כשנשכבתי לידך על המזרון ה"זוגי" כבר ישנת שינה עמוקה. לבי פעם
בחוזקה: הנה לפני שוכב לו, כל כך שליו ויפה, הבחור שאני מאוהב
בו כבר קצת יותר מחצי שנה. אור הירח חדר מהחלון, ליטף את גופך
הרך בעונג, את חזך החלק וירכיך הקרות. והנה התפיחה בתחתוניך
החומים הצרים. אני שוכב ולא גורע עין, בולע אותך במבטי תאווה.
לאט לאט עיני נעצמות ותרדמה קלה נופלת עליי.
לפתע, מגע חמים-קריר. צמרמורת. אני פוקח את עיניי - זו ידך,
מלטפת את גבי. אני שולח יד ללטף את גבך. אתה נאנח בעונג. ידי
ממשיכה לרדת לאורך גבך, מלטפת את עגבותיך... ואז אתה מתהפך.
כעת ידי מונחת על חזך, ממששת כל שריר ושריר, וממשיכה בתנועה
קלה למטה, מתעכבת קצת מתחת לטבור, מרימה את הגומי של התחתונים
ולופתת בעדינות, בחיל ורעדה את מה שמונח לו מתחת. אתה נאנח
וגונח מהנאה.
כעת אני שוכב לימינך, ידי האחת מלטפת את כתפך הימינית, והשניה
בתוך התחתונים שלך. אני נותן לך נשיקה במרפק, ועוד אחת בזרוע,
ועוד אחת בחזה. וממשיך ללטף. לרגע קצר אתה פוקח את עיניך
ומביט, אני נבהל ונסוג, אך אתה עצם אותן שוב בהבעת עונג... אני
לא יכול לעמוד יותר בעומס, שולח יד לתחתוני וגומר במקום.
כך עובר לו כל הלילה.

בבוקר קמים, מצחצחים שיניים, שוטפים פנים...
-"איך עבר עליך הלילה?", אני שואל.
-"היה לילה מעולה.", אתה עונה, "ישנתי כל-כך טוב. שום דבר לא
הפריע לי."

אני קצת מאוכזב, אבל חושב שהבנתי את הרמז- היה לך טוב, משמע
נהנית. כנראה שזה איזשהו קוד כדי שאף אחד לא יידע עלינו.

כמה טעיתי. הייתי תמים מידי כשחשבתי שתזכור משהו מזמן שישנת.

מאז עברו ארבע שנים. מתישהו גיליתי לך את סוד אהבתי, למרות
שאתה עלית על זה בעצמך - באותם לילות שהיו דומים לזה, בהם
ניסיתי להוציא ממך, הישן את שנתך, הוכחות לכך שגם אתה אוהב
ורוצה אותי. אך ללא תוצאות. כל זה רק הביא את שנינו לתסכול
ועצבים. ואיבה... אני כל כך מצטער שהרסתי את החברות המופלאה
שהיתה בינינו על חלומות של נער מתבגר...

את הלילה ההוא, לפני ארבע שנים, לא אשכח לעולם. בלילה ההוא
שחררתי מרבצה את החיה