רהב בהפוגה / על הטביעה |
הנהר זכרונות טביעתי
שהדגים עוד מדברים בה
ואני שידעתי, שותקת
כשזמן חלול מים מצמח
קונכיות לעיני ואמרות
שמלתי שאבני השפה
נתפרו לתוכן, נכרכות
היטב סביב קרסולי,
שלא אמעד גם
עכשיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|