הפעם זאת הפעם האחרונה, אני אומרת לעצמי בפעם האלף, יותר אני
לא עושה את זה.
זה מגעיל, זה דוחה ואני סתם מרגישה רע אחרי זה.
אין לי שום צורך בזה, זה לא הכרחי לחיי. אני יכולה לחיות טוב
מאוד גם בלי זה.
הרי כבר הבטחתי לכולם עשרות פעמים שאני אפסיק ולזמן מה הם
האמינו. מאמינים. האמינו לי.
אני לא יכולה.
זה משתלט עלי, אני לא מצליחה לשלוט בעצמי וזה שוב קורה.
אבל זה הסוד שלי, נכון? אף אחד לא ידע, הם לא יודעים, הם לעולם
לא ידעו.

וכמו תמיד, אחרי שזה כבר נעשה זה חוזר על עצמו, עוד פעם ועוד
פעם במעגל אין סופי, אין נכנס ואין יוצא.
אין שום דרך לשנות ואף אחד בכלל לא יודע. אף אחד לא מרגיש.
האמת היא, שכבר נגמר לי הכוח לנסות לשנות.
אני מתעבת את עצמי בגלל זה, אני שונאת את עצמי, אבל אין מה
לעשות.
זה קשה מדי. זה פשוט בלתי אפשרי. להפסיק.

ואולי הפעם תהיה הפעם האחרונה?