I
את יושבת במגדל השן
ממשיכה להתבונן
איך הבחור המסכן
את כל מה שיש לו נותן
הוא מנסה לטפס אחרייך
מחפש אחרייך
מנסה לראות דמעה בעינייך
כי הרי בלעדייך
אין כל טעם לחייו
עצוב לו עכשיו
וזה המצב
ואת יושבת למעלה הרחק מעליו

II
את חלום, הזייה
דמיון, אשלייה
של כל מה שהיה
מעלימה מהדרך כל בעיה
את לא באמת
לא מסוגלת לתת
ודאי בהחלט
שהלב שלך מת
אולי בגובה מהקור
ואולי בכלל יש שם חור
איפה שהיה אמור להיות במקור
ליבך האפל, השחור

III

את מתקרב מהר לשום דבר
שמעלים, מבער את כל מה שנשאר
הספק בקולך ניכר
הדם מידייך ניגר
כל מה שלא עמלת עבורו נעלם
כל העולם
בגללך זה נגרם
אלך קולות ברגע נדם
הרסת את הכל, אינך מבינה?
ברגע אחד הכל השתנה
השארת אותו ללא הגנה
וכעת הוא קורס לבנה, לבנה

IV
את יושבת על שרידי מגדל השן
מנסה להתבונן
איך הגוזל עוזב את הקן
את לא יכולה להתלונן
הוא כבר לא מנסה לטפס אחרייך
הוא אינו מנסה לחפש דמעותייך
הוא לא יהיה עוד עפר לרגלייך
עכשיו הדמעות זולגות מעינייך