אלוהים שלי, אתה שומע אותי?
אתה רואה אותי?
אתה מבין מה אתה עושה?
אתה נהנה?
אלוהים שלי,
יושב לך בפינת החדר,
פניך לבנות ונקיות,
צוחק על כל מה שקורה.
האם באמת אתה יודע הכל?
האם באמת תכננת את זה?
כל יום שואלת אותך, למה?
שואלת אותך כל כך הרבה דברים,
אבל אף פעם לא מקבלת תשובה,
אתה שומע אותי?
אתה רוצה לענות לי?
אתה יכול בכלל לענות לי?
הראש שלי הכחיל,
משאלות לא תשובה,
ומתשובות ללא הקשבה
למה אתה יושב לך,
מסתכל מהצד, וצוחק?
אוי אלוהים איזה חיוך יש לך,
למה הוא רק שלך?
למה אני עדין ממשיכה לשאול שאלות?
למה אני עדין מנסה לקבל ממך תשובה?
ולמה אתה עדין לא עונה לי?
אבל אני החלטתי,
יש שיחות, אין תשובות,
אין יותר אמונה
אני אוהבת אותך,
אבל לא,
רוצה לראות אותך,
אבל לא,
רוצה לשמוע אותך,
אבל לא.
אני אמשיך בחיי, תישאר כמו שאתה, אין בי יותר תקווה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.