שלום קוראים לי יעל ואני נורא אוהבת כפתורים. באמת, זאת מעין
אובססיה שכזאת שיש לי. אני נורא אוהבת ללחוץ על כפתורים. כל
כפתור עושה לי משהו מיוחד, מעין סנסציה כזאת. אבל הכי אני
אוהבת את הכפתורים המיוחדים, אלה שאם אני אלחץ עליהם פתאום
השמש תכבה, או שהשמיים יפלו. סתם, ככה.
על המנדרין מסין שמעתם? בואו ואחלוק אתכם. אם היו אומרים לכם
שאם תלחצו על כפתור כלשהו יהיה שלום עולמי, או שיתנו לכם המון
כסף,  אבל, איזה מנדרין בסין שאתם בכלל לא מכירים ימות? אז מה?
אז מוות של מישהו שאתם לא מכירים פחות משמעותי ממוות של מישהו
שאתם כן מכירים?
כפתורים כאלה הכניסו אותי לתעשייה. כפתורים אדומים, שבדרך כלל
לא כדאי ללחוץ עליהם (רעידת האדמה של 1989 באל.איי? זאת אני...
מצטערת, אבל הוא היה כל כך אדום ונוצץ!) יש כפתורים שחורים שגם
הם לא משהו, הכי טובים הם ירוקים וצהובים, הם בדרך כלל הכי
מרגשים. זה בטח נשמע לכם סוטה, והסיפור הזה לא יעשה טוב
למוניטין שלי, אבל אתם לא יודעים כמה שזה כיף. תנסו יום אחד
פשוט ללחוץ על כפתורים, לראות מה קורה. אפילו במקלדת- של המחשב
הזה בו אתם משתמשים ברגע זה, נו, תלחצו, אל תתביישו. במועדון
הכפתורים אין אפליה. אבל אל תתאכזבו אם אתם לא רואים תוצאות
מיידיות. בדרך כלל לא יודעים מה קרה עד שלא קוראים על זה
בעיתון. או שומעים על זה מחבר/ה. אם זה אסון נוראי שקרה סתם,
ככה, אתם יכולים להרגיש טיפת גאווה, זה בסדר. אבל אל תיסחפו,
אנשים כבר נפגעו בעסק הזה. כפתורים הם דבר ממכר ומסוכן. רבים
כבר התלוננו בפני על נזקים שלא ידעתי על קיומם בכלל. באמת, מי
יודע? אולי כשאני לוחצת על 'ץ' סבא שלכם בדיוק מת? אוי, אני
מצטערת... ץ ץ אויש סליחה..