|
אותם רגעים שנאספים
בתור מוח שיוצר זכרונות
שהופכים אט אט לחלומות
לאשליות הזויות על החיים
אדם שמתהלך ברחוב
בורח מידיים שקוראות אחריו, להסתובב
מתחמק מקולות מוכרים לו
עושה עצמו לא רואה
שואל שאלות לא קשורות
מחליט כי ככה בא לו
ואיך אפשר לחמוק מאותן ידיים
אותן ידיים שאחזו בו
אותה אחת שחיכתה בציפיה לראותו
לא לשמוע את קולה
לתת לה לדעוך
אין לאן לברוח
אך הוא ממשיך...
הולך לו בגאווה ונראה כי דבר לא עוצר בעדו- אפילו לא היא. |
|
|
מה אם לאלוהים
היה שם ? האם
הייתה קורא בשמו
אם היתה רואה
אותו ברחוב ? מה
אם אלוהים היה
אחד מאיתנו רק
עוד אחד שמנסה
להגיע הביתה
ולסיים את
היום... בדיוק
כמונו אף אחד לא
מתקשר אליו אולי
חוץ מהאפיפיור.
אבא אמר תשאל
תשאל אם לא תשאל
איך תדע?
שאול |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.