דואה בדממה אל חלקת שקט
פשטות בלתי מוסברת של הגיון נקי
אופק נמתח לקו הזוי ואינסופי.


תאוות ורגשות זולים עוזבים ברצועות
ושברי פרפרים מוטלים על דרך בהמית.
תחושות ראשונות שלא היו קודם ונרות
כל הדמעות, כל המראות.


פיתולי הכביש מוארים באור חשוך ובתולי
רצונות של יום, של רגע, צליל חתולי.
פיתויים ושאר אהבות נושרות אל נהר גשמי.


אחרונים יתאספו אל מרכז השקט
מוכנים להתאסף ולחבר את הכל
אחרים מפנים מקומם כי נפלו בדרך
מתאחדים לאחד שלם וגדול.


חיבור ההתחלה והסוף -
חיבור הכל והכלום -
שלמות.