נטע נתן / עוד חוזר |
בוחן כל פרט
סופר את הסיגריות
מתאמץ לזהות את הבירה שלי
תוך כדי ספירת זמן בין הלגימות.
ובוודאי שזיהית ,
אולי לפי צורת הבקבוק,
אולי לפי קלילות השתייה שלי
עברת לידנו וחיבקתי אותך,
חיוך אשם.
הסתכלת עליו ונעלמת מהר,
והלכת לצד השני של הבר.
מסתכל לי בעיניים
זה רחוק.
אני לא בטוחה אם עצב,
אהבה, או כעס, או שזה סתם משחק.
אולי הבחור ליידך משעמם אותך
תמיד אזכר בך כשאקרא אלתרמן...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|