אני תמיד אומר שבכל דבר אין כמו הנשים שהן תמיד מוצאות דרך
להיות צודקות. גם אם אתה צודק הן תמיד ימצאו איך להראות לך
שאתה צריך להביא אותה בהתנצלויות על זה שאתה בכלל מדבר איתן.
שלי, היא מאוד רצתה שיהיה לה אוטו משל עצמה. לא הבנתי למה היא
צריכה אוטו משל עצמה למה שבין כה אני לא אתן לה אף פעם להחזיק
שום דבר באוטו חוץ מאשר את הזין שלי, אבל היא הביאה אותה
בהתעקשות ומה אני אגיד לכם, נכנסתי להיות בדילמה. מהצד האחד זה
ידוע שהנשים הן תמיד משיגות את מה שהן רוצות ולא הייתי
במסוגלות של להתווכח איתה על זה, ומהצד השני אז היתה הרגשה
שחבל על השקלים חדשים דולרים מרקים ינים פרנקים שוויצרים
וצרפתיים פזות דינרים לירות שהייתי שם בלהשקיע בקניה של האוטו,
למה שהוא לא היה מביא אותה בתזוזה בלי שאני הייתי מאשר ואני מה
יש לי לאשר את התזוזה? גם ככה נהיה קשה להתחנות בתל אביב, אז
להפסיד את החניה של האוטו רק בשביל ששלי שלי תוכל להביא סיבוב
לצרכנייה ובחזרה, לא היה נראה לי רעיון טוב באופן מיוחד. בסוף
שלי אמרה שהיא תעשה לי הפתעה בבוקר. מההתרגשויות לא הבאתי
עצימה של עין אחת אפילו כל הלילה וגם שלי בגלל זה לא התיישנה,
אבל אפילו שהיתה במצב של העייפות הביאה לי אותה בהפתעתיות
בבוקר, עם הארוחה של  הבוקר למיטה אבל במקום שהיתה משתמשת במגש
שמה את הביצה אתם יודעים כבר איפה בבדיוק עם שתי הרגלים שלה
במסביב של הראש שלי לנוחות שאני לא אהיה בעייפות של ההחזקה של
הראש והיא עצמה פתחה את הפה שלה גם ומילאה אותו במהירות של
שומאכר. האמת הייתי בהפתעתיות וכל הבוקר לא הבאתי לשלי רשות
לקום מהנוחות שהיתה לי עד שהיא היתה חייבת ללכת להביא לי את
השלט של הטלוויזיה של המול של המיטה. באחרי צהריים הבאתי לשלי
שלי אוטו כמו שהיא היתה חולמת עליו, אדום, עם הגג הנפתח שכולם
יביאו אותה במבטים של הקנאה. אמרתי לה להתלבש בשימלה השחורה
שלה מגיל חמש, ככה ששום דבר אצלה לא נשאר יותר מידי בסודיות
וככה הבאתי אותה לאמצע הרחוב בזל, זה על השם של איפה שהרצל
היתה לו המחשבתיות על המדינה של היהודים, כשחזרנו הביתה היא
הביאה לי נשיקה בלחי ואמרה שאני הכי עושה לה הכבוד וההרגשה
שהיא יש לה חשיבות יותר מכל אחד אחר. אמרתי לה "מותק, זה בבטוח
שאת יש עליך יותר בחשיבות מכל אחת אחרת, כל אחת אחרת לא ממציצה
לי מהבוקר".


החבר של שלי.
5 בספטמבר, 2001.



מאיפה המציאו את האוננות?
http://stage.co.il/story.html?story=46198