מורן אפריאט / עונות |
העלים נשבו לאור הקור
החורש רחובות צרים מטוב יתום
ישבתי בתלם נע
וחיכיתי לו
כן, לזה שאולי לא קיים
והשמש זורחת
העלים נמסים
התלם נטוע
אני בתוכו
והזמן מרגיש את
דקדוקי פעימות השעון
כסכין החותך את מוחו
של החלום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|