נועה היא ילדה כל כך שקטה, השקט הזה שלה שקט ממש כמו פסל, היא
לא אומרת מילה באף מצב! אותה שתיקה מפחידה הרחיקה ממנה את כל
ילדי כיתתנו, כולל אותי.
אבל היא אף פעם לא אמרה מילה, תמיד היתה נשארת ליד שולחן
הלימודים יחד עם ספרה העבה.
את נועה אני מכירה עוד מהיסודי, כשהיינו בכיתה א'.
כל הזמן היא הייתה יושבת לבד, קוראת את אותו ספר עבה כרך בשקט,
אותו שקט מצמרר.
אני זוכרת שפעם אחת זה כבר ממש התחיל להימאס עליי, פניתי
אליה:
"למה את כל הזמן יושבת בצד?" שאלתי אותה באותה תמימות של ילדה
בכיתה א', היא שתקה. שאלתי את אותה השאלה מספר פעמים עד שהיא
הסתכלה עליי במבט תוקף וכועס עם שתי עיניה הכחולות
"תעזבי אותי!" היא רעמה, נבהלתי עד כדי כך שממש ברחתי משם בכל
כוחי.
מאותו יום לא פניתי אליה אף פעם, המשכתי עם החיים הרגילים שלי,
אפילו שאנחנו גרות באותו בניין ובאותה קומה.
למרות התנהגותה המוזרה היא הייתה מאוד יפה, עיניה בצבע כחול
עמוק ושערה היה שחור, שחור. ממש כמו פחם.
מה אני כבר יכולה לעשות? יש בכלל איזו שהיא דרך שאוכל להתחבר
אליה? ובכלל, מה הסיפור שלה?
ערב אחד החלטתי שעליי לעשות מעשה בקשר אליה, כבר כל כך רציתי
לדבר איתה, להתחבר אליה. כל כך עצוב לי לראות את אותה ילדה יפה
שותקת שתיקה מפחידה. משהו בה כל כך מלהיב אותי, מסקרן.
ירדתי לקומת הקרקע מהבניין שבו אני גרה ומצאתי אותה מחזיקה את
ספרה העבה והולכת במהירות לעבר הספריה.
התקרבתי אליה, היינו במרחק שבו היא תוכל לשמוע אותי,
"היי", אמרתי בחיוך.
היא שתקה לרגע, ואז אמרה בשקט: "... היי."
"אז את הולכת לספריה?" שאלתי.
"כן", היא ענתה בקרירות הרגילה שלה.
"רוצה שאתלווה אלייך?"
"לא, תעזבי אותי!" היא אמרה בתקיפות והחלה להגביר את הליכתה.
"בסדר, תירגעי. אלך אחרייך."
עבר זמן מה והזעם שלי גבר, פתאום לא יכולתי לעצור את עצמי
וצעקתי בקול רם: "מה הסיפור שלך, נועה?!"
והיא, כבמטה קסם, הסתובבה באיטיות, הרכינה את ראשה והחלה לבכות
בכי מר.
התקרבתי אליה, היא חיבקה אותי כאילו הייתי חברתה הטובה ביותר.
"את באמת רוצה לשמוע... מה קורה איתי?" היא אמרה בקול חנוק.
"כן", עניתי בנחישות.
"אמא שלי... אמא שלי נפטרה, ומאז, אבא שלי לא מפסיק לשתות...
הוא..." הבכי שלה הציף אותה והיא הפסיקה לדבר. "אבא שלי מכה
אותי", היא פלטה בקול חנוק.
לא אמרתי מילה, הייתי בהלם. אני זוכרת שהמשכנו להתחבק אבל מאז
אותו יום לא ראיתי את נועה, אני רק יודעת שהיא במקום טוב יותר.