זעם, פתאום מתפרץ
חותך בעשן, פורץ מאפל
זעם, לא כל יום הוא כזה
נבנה לו לאט, מרגיש, זה שורף

בפינה הלחה שוכן גמד
מיתרצה כשמקבל את כל שניתן
והגמד שאנן לכל חבטה
אך אוגר מבפנים, זה לוהט בעצבים

בין טירוף לשקיעה, עוד יום עוד שתיקה
ולכל הסובבים אין מודע, מה יכול להיות אצלם זה שיגרה
בין קודש לאור, בין זרמי עשן לכל הכיוונים
עם כל השדים הגמד לא קטן זהו השד הענק

זעם, פתאום מתפרץ
חותך בעשן, פורץ מאפל
זעם, לא אתה לא הוזה
נבנה לו בבטן, בא היום, היום זה יוצא

בין אדמה לגופה, מתעטפת שמיכה
אפר בשערה מבטה כמו ישנה
בין תפילה לשנאה, בין צלילי התן לכל הסביבה
עם כל השדים מחולות וריקודים פתאום מתפרצים

מאושרים מחייכים


זעם, פתאום הוא כבה
פג בעשן, מאפל מתאפלל
זעם, לפעמים הוא כזה
היה לו לשד, עכשיו שוב מרוצה