אחותי, לא ידעתיך,
את סודותיך הכמוסים,
שחרשו תלמים -
בלבך התמים.
על כר רטוב,
תחת מעטה החשיכה,
הסתרת מכאוב -
ונפש פצועה.
אחותי, לא ידעתיך,
אך גם אותי לא ידעת,
כי אדם נולד שחקן,
והחיים הם במה.
אחותי, לא ידעתיך,
כעת אדע,
ובלבי שתלתי לך פרח,
לו אדאג באהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.