[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מונה גולד
/
עד שצלצלו הפעמונים

כל-כך ייחלתי,
כל-כך חלמתי
למצוא את האחד,
אשר בלבי היה
כבר ממזמן,
ובדמיוני ראיתיו.
לפעמים תהיתי,
אני, אשר באגדות האמנתי,
איך האיר לי מזלי.

אתך אני אותה אישה
שכל-כך רצתה
לנשק ברוך,
ללטף את ראשך,
לחבק כל-כך עמוק,
לנשום ביחד,
לשאוף ריחות הגוף,
לתנות אהבים,
לצחוק מהרגשה
שאת הראש מסחררת
ואת הגוף משתקת
עד עלפון...
ועוד עלפון...
ושותקים...
את הדממה מברכים
עד שנרדמים,
כל האברים כבר כואבים
אך עדין רק רוצים
אבל מעולפים.

כן, נפגשנו כבר הרבה לפני
הפעם הראשונה ליד החוף
והאיר לי מזלי
שלנו צלצלו הפעמונים;
פעמוני האהבה...

30/04/03







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אומרים אתם -
"בואו ונסיר את
השיניים, כי
שיניים נושכות",
וכך יכולים אתם
לעכל רק חומר
לעוס.

א.א., על תרבות
הדיון, סובלנות
ותקינות
פוליטית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/05 2:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מונה גולד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה