יוצא מהכיתה
וכולי בוכה,
זוכר איך איתך היה
בעיינים לא רואה.

רץ לשירותים
לא מסוגל יותר,
שוטף את הפנים באסלה
וכולי בוער.

אבל אני לא מבין את עצמי
אני לא מבין אותך,
אני רק יודע שאני פשוט רוצה אותך.

זוכר את הימים ההם
כשאמרת לי שאותי את אוהבת,
זוכר את הימים ההם
גם כשהיית כועסת.

זוכר כמה היינו רבים
ואז עצובים לכמה רגעים,
אבל לא יודע למה
עכשיו זה נראה לי לעולמים.

מרגיש שמשהו בי חסר
אבל........אני לא יודע מה
כמה שאמרת שאין מישהו אחר

אולי זאת אהבה?????????????