מונה גולד / סרט בתוך סרט |
מסך הקולנוע ירד,
היה קשה לקום
אחרי שעתיים של עינוג;
גם הסרט בתוכנו
וגם החיבוק הארוך.
יצאנו אל תוך הלילה
לקבל את פני הים,
ואתה מצית לי את הדם-
אצלי הסרט לא נגמר;
נפשי קשורה,
שפתותיי חתומות,
מביעה משאלה
שלא יהיה לזה סוף-
רוצה שוב שבקיץ נצפה בשקיעה
כמו בפגישה הראשונה,
רוצה שנישאר הילדים
האוהבים.
3/01/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|