גלאגר מנדר / פיית הפסטרמה |
שרה מזמורי הלל
ופורטת על מתרי רעבוני,
כאילו הייתי נבל.
זכרונות אבודים של סעודות נשכחות
אוסף מושלם של מנות
מדביקות לשוני לחיכי,
ניחוחות שהיו, היו ואינם עוד.
היא משחקת בי, מצחקת
מוליכה אותי שולל
חולם על באגט עם חמאה ובצל
ונקניק מעושן בניחוח חרדל
פיית הפסטרמה, האם את קיימת בכלל?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|