כאן
בנוף ילדותי
אני עוצרת מלכת
ותוהה,
ביני וביני,
מה יש
בכאן
ששווה לקרוא לו
נוף ילדותי.
כאן
בנוף ילדותי
אני עוצרת
אני פתאום נזכרת
שפעם הנוף היה ילדותי יותר,
ובעצם, היום הנוף פה הוא רק אחר,
ורוב הזמן בוער
ובכל זאת
כשאני תוהה,
ביני וביני,
מה יש
בכאן
ששווה לקרוא לו
נוף ילדותי,
עוטף אותי,
לשבריר שנייה,
ריח של קיץ
חם - חם
וגם ריח יסמין
וריח של גן
ואני פתאום רואה
את נוף ילדותי
וזה אולי
ילדותי
אך עם זאת אמיתי.
ואז אני בוחרת,
שזהו זה ולא אחרת,
ולמרות אדמה בוערת
אני נשארת
בנוף
ואולי לא עד הסוף,
אבל בינתיים
כאן |
