כל רגע שחולף ואת לא כאן לידי
כאילו נצח, כאילו מעולם
והזמן לא עובר
כאילו לא רוצה, הוא לא
כל רגע שעובר, דימיון רחוק
תמונה חולפת, נמחקת

אולי אני טועה בכלל,
אולי זה לא קרה.
אולי הנפש לא מבינה, היא מרגישה זקנה.
אולי זה לא קרה בכלל,
אולי הלב טועה,
אבל הוא לא משקר, גם לא בעוד 100 שנה...

בזמן האחרון החברים אומרים
הם חשים,"תצא , עולם תראה".
אבל הם לא מבינים,
שאני כבר לא רואה, לא רוצה, לא יכול.
שאין עולם אם את לא כאן לצידי...

אולי אני טועה בכלל,
אולי זה לא קרה.
אולי הנפש לא מבינה, היא מרגישה זקנה.
אולי זה לא קרה בכלל,
אולי הלב טועה,
אבל הוא לא משקר, גם לא בעוד 100 שנה..

ביקום אחר, לא הרחק
זה לא נגמר,
ביקום אחר, את מחזיקה לי את היד.
כמו ילדים, מטיילים בין עננים.
מרגישים בטוחים,
ביקום אחר הסתכלת בעיני וישר ידעתי
אבל אנחנו כאן..
ואת שם.