אסור לי.
אסור לי ואני רוצה.
ולא רוצה.
ושוב אסור.
ואני חושבת.
וגם זה אסור.
אסור לי אפילו לדמיין.

איך הרגשתי את הנשימות שלך, חמות, על הלחי שלי.
אסור לי לזכור.

איך שפתייך נגעו בשפתי בעדינות כזו.
אסור לי להתרגש.

וזה כל כך צועק בי.
וזה כל כך אסור.

איך ידייך ליטפו את גופי ברוך אין סופי.
אסור ללב שלי להחסיר על זה פעימה.

אבל אני רוצה וחושבת, מדמיינת וזוכרת, מתרגשת והלב כמעט מתפוצץ
לי מבפנים.

זה כואב.
אבל אסור לי לבכות.

אז אני כותבת.
בשביל למחוק.
כי צריך.

צריך לשכוח וזה קשה.
זה עדיין נושם.
זה עוד חי.

זה אסור.