א.

אתה רוקד את קלות הלשון
במסדרונות המשיכה הנוקשת.
הצלילים מתפרקים בדמי,
בנשיכות עמוקות רוך.
זאת אותה שרשרת פניניי מוות קטנות
המטפטפת לצווארי.
אני נגרף בשקר הסיחרורים,
נמשך אליך, נטול כוח משיכה.

ב.

שירתי נעתקת,
עורקיי שוטטים כישוף
מחייך כליבה השתוי של הלבנה.
אתה סוחף אותי אל האוויר הקר
מעל בירות שענדו שלגים לכסות מבושים בוערים.
אני ארצה אותך שוב מעבר לזמנים,
קצוב בשעיטת עדרים פראיים,
נישא על גלי אופל ממגדלור למגדלור -
חובק אותך
רועד את הגעגועים בכל אחד מתאיי.




לגרסה המנוקדת של השיר
http://www.geocities.com/mynotes3107/dance.htm