אמרתי לעצמי,
החזיקי מעמד...
הקשה התחיל רק אמש
אך בבדידות נברתי די!
ואולי מה שסינוור אותך בדרך
באמת היתה תקווה,
אולי בכל זאת יש בו רגש וקיימת אהבה...
הרי כולנו בידך,
סימן אלוה בהיבהוב עמום,
מה פשר כל האושר,
אם הוא מותיר אחריו לב שבור?!
אולי כל מה שיש לך,
מרפא את מצוקתך,
אולי גם אתה, כמונו,
זקוק לאהבה...
ואם כ"כ גדול כוחך,
מהגדולה היא בדידותך.
ואמרתי לו,
החזק מעמד,
הקשה עבר כבר אמש
והבדידות נברת די!
אכן זרעת את ההרס,
אך אתה בראת גם אהבה,
אז תשאיר אותי עם רגש,
ותתן קצת מנוחה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.