|
אני עוד אוחזת בעבר לעתים ומרגישה שכבר לא כל כך
אתה יודע מה טוב לי
היא מונחת שם בין הכל
ואולי כי עוד מעט כבר לא
יהיה איפה כל כך.
כרגע יודעת מה היה טוב
להיות בין העננים אולי להתפוצץ
לתוך בועה של קסם אולי
מחר אהיה פה ואחר כך
כבר לא.
ארים ת'ראש ולא ארגיש אווילית
בכיס יש שקית סוכר מאושרת להיות אצלי
ואמא זוכרת אותי בימים פחות טובים
כשהמלח המליח את האוויר ולא את
הים
רגלי החשופה הרגישה את
הזמן להרים מהחול
ולהתחיל אותי להזיז כי
כשקשה אולי הגיע הזמן לברוח להתחמק
אתה חם אליי ואתה קר
אך כמו סערה אחזור אחרת
ורחוקה יותר מהמוכר
אני עצמי קרובה למישהי חדשה
הולכת לכיוון יבשה
אחייך
ואלי חזרה יחייכו ואל תבכו כשאסע
לכל סיום התחלה חדשה
ואם אגיע לסין או מקסיקו אנסה להצטמק
הכנתי מכתב פרידה
לא גמור
לא ערוך
כרגע כלום לא ברור
אני נוסעת כבר עוד מעט
מוכנה בכלל מההתחלה
ומה עושים עכשיו
ואיך סוגרים הכל לפני שיברח מהאצבע
אחרי הכל
העיקר לחלום על מחר וכל רגע לחשוב
ולחשוש לשוב. |
|
There is always
death and
taxes; however
death doesn't
get worse every
year.
McCoy |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.