ועכשיו כשהשפיות מתפרקת
מנסים לדחות מיום ליום את הסוף
ועכשיו כשהמציאות שוב נמחקת
אם תחבק זה לא יפסיק לכאוב
עכשיו כשלא נשאר הרבה ,
בעצם כלום לא נשאר אבל אף אחד לא סופר
מין רגע רומנטי, העולם שוב נגמר
ורק כשאתה שיכור את מתחיל לדבר
עכשיו כשהשמיים בגובה דשא
אנחנו מרגישים מעל לכל ענן
זה מוזר איך שהסוף מוציא את הרגש
זה יפה איך הכל נעלם.
עכשיו כשהזמן השיג את השקיעה
וגם השמש כבר פחות חיוורת.
עכשיו כשאלוהים יצא מהאופנה
אתה אוסף את מה שאני נשברת.
עכשיו כשכיבו את כל הפנסים
הכל חשוך בחוץ אין עולם.
בוא רק בשביל הרגע
נקפוץ למעלה, נראה עם הירח עוד שם.
עכשיו כשמנקים את מה שנשאר מהסוף,
את שיברי הבועה הזכרון ינקה
את אומר שזה בעצם בסדר
אנחנו פה, והעולם יחכה
אז עכשיו...
|