כשהיא הולכת לישון
אני כאן בלילות,
כותב שירים לאחרות
עם המון רמיזות,
והיא בינתיים כבר ישנה
ומחלקת יצועה עם חלומה
על פגישה שלנו שהייתה,
על אהבה שטרם פג ריחה,
על מתי תהיה הפעם הבאה,
מתי חלום מתוק שוב יתגשם בברכה.
כשהיא מתעוררת ולמחשב נכנסת,
עוברת מכותרת לכותרת,
משרשור שיריו לאחרת - לא מתרגשת
מתיאורי מעשי האהבה היא מנחשת
את השירים שבשבילה כתב
והיא רק תאמצם ללבה הרחב
עד שיקום משוררה משנתו
ויאמר שהכל בסדר עם לבו,
שהוא עדיין שלה בלב ובמחשבה,
והיא... תמיד מאמינה.
לא אדע מה בי בעצם מצאה
כאשר אומרת לי ששיניתי את עולמה,
אתמול אמרה שאני החבר הכי טוב שהיה
ואותי הותירה במבוכה לא קטנה.
אני רק יודע מה מצאתי בה,
בזו שעשתה בלבי מהפכה שלמה,
שהביאתני למחשבות כפירה באישה החוקית,
למחשבות עקירתה מבן-זוגה הרשמי,
למחשבות על אהבה אחרונה בחיים
אשר הוענקה לשועלי אכזבה ותיקים.
3/10/02 © |
