נכתב יחד עם דניאל קנס

בואי נפליג בזרם הים הפתוח, לעבר שקיעה נמוגה, או קשת נמסה...
בואי נרביץ מנה...

את חודרת לגרוני, מכאיבה לישבני... שערי זקור, לך מכור, רק
לך.
רק לך מתוקה, רק אותך, רק איתך!

השמש היושנת, הירח שזוהר, הכדור שמסתובב, והטל הקטיפתי,
מקלפים את הסוגר ומגלים את רחשי לבי.
או גופך כה חושני...

זו השעה, זה הזמן, בלי מקום, רק חלום, רוצה אני להתוודות,
מחפש שקר... אמת... לבן... שחור... תפסיקי לזיין פתחת לי
ת'חור.
נח יושב מחכה בקור.

ואת בעצם קוקסינל שחור!