אליס וייר / לאיילת, עוד אחד |
אבוא ואחפש אותך בבוקר,
בידי שני זרי צבעונים
וזר אחד של חמניות
להאיר את יומך בצהוב,
כמו שרק פרחים יודעים
ואת יודעת.
אך את, ילדה שלי,
קטנה ושברירית, טירה
של עור שקוף ועצם מבוקעת,
כבר אבודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|