|
יש לי חלומות
אני לא יודע
אם בכלל כדאי לי לנסות
הכל קשור באנשים
הכל קשור בדברים שמפחידים
צעד אחד עוד לפני
שבכלל מנסים
למה זה נעשה בקצב איטי
שדמויות בטלויזיה גורמות לי
לרצות עוד יותר קצת לעצמי
זה מוזר שמנסים לשבור
לך את האמת הפנימית
שאפילו החברים משקרים
במה שהם עוד מאמינים
אתה עושה לך תוכניות
רחוקות כלכך בימים
אני רק יודע שלא
ככה בא לי להיות עם השנים
מאלו שבגיל ארבעים
נוסעים באוטבוסים עם ידים על הפנים
משכנתא, קריירה ואישה
שספק אם הם בכלל אוהבים
הפרצוף שהולך ומחמיץ
עם חשבון נפש שאי-אפשר לתקן ולהחזיר
בגלל שהפסקתי להאמין
בגלל שהפסקתי לחלום על מי שאני |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.