מיה בקושי / רוחות החידלון |
העולם הגדול נראה צר כל כך
כשהדברים חדלים.
או מלנכולים.
העצב נראה אינסופי,
הבכי - פיתרון זמני
והחיים ממשיכים
אפשר להפסיק כאן ,
אפשר לא להמשיך
בחירות...
בריחות...
נושבות הרוחות
נושבות
ולא רוגעות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|