נס סלונים / יום שישי |
אין למי לקרוא "בן"
אין מי שיקרא לי "אבי"
יצור יום שישי בראשיתי
אדם בצלמי כדמותי משלי
בימים של שמש אביבית מאוחרת
גחליליות של ערגה מוצאות את דרכן לחלוני
מלטפות את לחיי כמו נייר טואלט עדין במיוחד
מנגב ברכות אין קץ טוסיק של עולל זערורי
הרחם הפיקטיבי שלי ממרר בבכי מתייסר
מייחל להתמלא בניצני דם אדם קדמוני
סוער וחורק כמו מכונת כביסה מקולקלת
מקוללת
הבט
דמעה יתומה בוקעת מתוכי כעת
היא תתגלגל ותתפוגג לה בין רגע
וכבר הפציע עוד יום שישי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|