פעם זה היה אחרת,
אני זוכרת .
היום זה רק מתי שהוא משתלט עלי מחדש-
אני כל כך אוהבת את התחושה שזה קורה,
הכל משתנה,
הכאב, העצבות, הייאוש הפגיעות והכל...
הכל משתנה כהרף עין ואני חוזרת לאיך שזה היה פעם- כשהייתי
שמחה.
התקווה לא חוזרת אלי איתו, האמונה גם לא,
רק שמחה לא ידועה- חירפון זמני, מצב רגעי.
ואני קופצת, זזה לצלילי המוסיקה, מאושרת, צוחקת, שמחה
ואז באמרה אחת, במילה
הוא הולך שוב...
משאיר אחריו סימנים שהוא היה שם,
משאיר אחריו זיכרונות ממתי שהיה מתגורר קבוע בי, לפני שנירדם
משאיר ניצוץ אחד שיישאר דלוק- מה שיחזיק אותי בלילה ובאותו
חיבוק,
והוא נעלם ורק הניצוץ הזה נישאר,
ואני פה מחכה לפעם הבאה שהוא יחזור להשתלט עלי,
לפעם הבאה שהוא יתעורר
לפעם הבאה שהוא יזכר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.