שלג, ציר הבדידות משמיים
אם תוכל רדת תוך עמק בדידותי
תבין יותר לשירך אתה ערירי
שיר החלוף הלבן
לא בשדות קיץ ופרדסים באביב
תבקש בדידותי היות שומרת
היא נכספת לשופרות הכסף שלקרח
היא רואה העגלות, אובדות במדרון השנים
פרותיה חמים אפלפלים יחמדו פדות-רגעון
על אדמה מזחלת , רקיע להוט כפור
הבדידות נמנעת מלשאול מאת זרים צבעים נוחים לתפיסה
היא חותרת לחופי מנגינה צלולה לשמי תבונה משלה
שירך השלג, שיר החלוף הלבן , אולי קבוע ונאמן
מאיי שחם בים קדור יין
הן גלמוד אתה מהם
ואני עוד ממך ערירי.
(גבריאל פרייל- שירים מתוך זמן ונוף)
