הרצון גדול וחזק אך החומה יותר, כמו חומת סין. תחילה הייתה
קטנה, ניסיתי לשבור אותה, אך כוחה היה רב משלי. היא התנגדה,
כאילו רצתה להישאר שם ולעמוד בדרכי. בזמן שאני נחלשתי, היא
התחזקה.
אט אט ניתק הקשר עם צדה השני של החומה. לא ראיתי את החיים
שמאחוריה. בצד שלי הייתי רק אני, אני והטבע. תמיד ניסיתי
להגדיל את הסדקים, אך הלבנים מנעו ממני, הן היו גדולות וחזקות.
ואותם אנשים שחיו בצדה השני של החומה לא ניסו להגיע אלי, אילו
היו מנסים היו מגיעים, הם היו בעלי עצמה וחכמה רבה. מדוע לא
השתמשו בה כדי להגיע אלי? האם הם לא הרגישו בחסרוני?
לבסוף ויתרתי, הבנתי שאין לי עוד מה לעשות בנוגע לזה. אני בצד
האחד של החומה, ואילו כל היקרים לי בצדה השני. גדלתי אל הטבע,
העצים, הפרחים, הדשא והשיחים. חייתי בביתי החדש, הטבע.