[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







צביה וקסמן
/
כפרפר מרפרף

כפרפר מרפרף נפלתי בשבי ברשת
אהבתי אליך מסתחררת כצבעי הקשת,
ליבי מונח לרגליך ומצפה להתייחסות
אך אתה מפנה גבך בגסות!

שולחת כפות ידיים קטנות, מלטפות,
ללטף אותך ולשמח במילים רכות.
אך מילותיי בעודן באיבן, קופאות,
את שפתיי לעבור הן יראות.

כפרפר מרפרף נפלתי בשבי ברשת,
אהבתי אליך הסתחררה כצבעי הקשת.
זו הייתה אהבה ממבט ראשון,
מלאת תשוקה, רגש ומופלאה כשיגעון.

אתה היית בחיי כשושן פורח,
בחיוכך הארת יומי, ככוכב זורח.
ולפתע נשבר הקסם ונמוג כריח,
את ליבי נעלת וזרקת המפתח.

כפרפר מרפרף נפלתי בשבי ברשת,
אהבתי עזה הייתה כצבעי הקשת.
אך השושן היפהפה קוציו שלף,
פצע, דקר, בלא הנד עפעף.

לא עוד אהבה, אליי הקרנת,
אלא בוז וזלזול ברגשותיי הפגנת,
אתה שחיוכך האיר ככוכב זורח,
אותי דחית מלבך ונעלת במפתח.  

כפרפר מרפרף נפלתי בשבי ברשת,
ומחיי כעת נעלמו צבעי הקשת.
אתה היית למעני כשושן פורח
ואני ממשיכה הלאה וליבי צורח.

לא נפעמת עוד למשמע קולך,
נשבר לחלוטין האמון שנתתי בך.
הפסקתי לתור אחר דמותך ברחובות,
לא עוד מאושרת ממילותיך החלקלקות.

כפרפר מעופף נפלתי בשבי ברשת,
נאלצת כעת בבכי ובכאב להתעשת.
ללמוד לעוף ולחייך לחיים מחדש,
להצליח לענוד פרח חדש, בדש.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לדוד משה
היה...

תפוח אדמה!




אפרוח ורוד,
חושף מה באמת
הסתתר במכנסיו
של הדוד משה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/3/05 3:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צביה וקסמן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה