אתמול זה הפך למציאות כואבת
נפרדנו ממנו בפעם האחרונה
מסע ההלויה יצא לדרך.
עטוף בתכריכים ובטלית
מונח על הבימה
נשאנו הספדים שבחו העלינו
וחתמנו בנשיקה רווית דמעות.
שורה ארוכה של אנשים שקטים
אותנו מלווים במבטים כואבים
לא מאמינים שאכן הגיע השעה
להגיד שלום בפעם האחרונה.
התמזל מזלו של אבי
להטמן ראשון בשורה של כהנים
כי הכהנים הם תמיד הראשונים
לשרת את האלוקים.
אל הקבר אותו הורידו
כיסוהו בעפר בוצי
מזמוריי "תהילים" הקריאו
וקינחו בתפילת "אל מלא רחמים"
תם מסע ההלוויה
האנשים לאיטם מתפזרים
שולחים מבט אחרון אל תלולית העפר
ונפרדים לשלום.
מעכשיו לבדינו נשארים
עם מחשבות רגשות וזכרונות מעורבים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.