אצבעות אשלג צובעות
בי שקיעה כשגל אחר גל
נבלע בתוך חול
וים
שהולך ונמעט,
מוקרב אלי חוף,
נזבח ומחלחל כמו
דם בתולות
ולבסוף
שב ונקרש בשמש לבן
הנופל
לתוך כחול נעמק
ועל אף שעתה,
השקיעה
מלוחה,
הפרופיל בקצוות
נותר קצת מתוק.
חוררתי בשר וחפרתי
עמוק מחילות
ארוכות,
למלט מגופי
זחלי פרפר חרדות
אני רוצה שתקשיב
בלילות, איך פחדי
ניזונים ברקמות
חלבון כוכבים
וכנף אל כנף הם
נושקים כמו כרובים
על ארון ברית
אלוהים
שבעצב
אמר איך אוסיף
להוליד לך ילדים.
בבקרים כשאני נעקצת
בשמש,
אני יכולה
להבין איך הקיץ
מבשיל
על כיפת בטן לצלילי
פעמון שנקטף ממרחק
בצריחי כנסיות אבן
ובנוע השמש
ממזרח
מערב,
אני נזכרת
איך מצצתי
מצינור הסוכר
והקמתי לך זרע.
|
