היא הייתה הילדה הכי לא מקובלת
במקביל הם אהבו את אותה מפורסמת
הילדה הזאת שאף פעם לא חשפה את זהותה

כל יום הייתה יושבת, שם באוטובוס, לבדה
כל הזמן לא היה לה כלום, לא כלום...

איך הם יכלו לאהוב את אותה ילדה מפורסמת
את אותה ילדה שנראית תמיד מאושרת
אז מה... אם אין לה אופי
אז מה... אם אין לה יושר...
אז מה... אם בכלל אין לה אושר

וכל יום אותה ילדה, ישבה באוטובוס לבדה,
מתה לבכות אבל לא יכולה, מקנאת באותה ילדה,
שכולם רוצים רק אותה...

אם הם רק היו יודעים שזאת אותה אחת
אז אולי הילדה המפורסמת עם המסכה...
כבר לא הייתה קיימת והכל היה... נפלא!

אם הם רק היו יודעים שהילדה העצובה בלי היושר והילדה העצובה
בלי האושר...

היא אותה אחת...

אם הם רק היו יודעים... כך היא אומרת,
ואחר-כך בוכה...