המבחן הפסיכומטרי קיים כבר כמה שנים. ובשנים האחרונות נשמעים
אחת לכמה זמן הדים של שינוי, של החלפת השיטה אבל כלום לא קורה
באמת. בינתיים, אנחנו נאלצים להמשיך להשקיע כסף יקר בתעשייה
הזו, שלא מפיקים ממנה תועלת (בכל אופן לא התלמידים אלא רק
המכונים). ובינתיים אנחנו נאמדים בקנה מידה מפוקפק כל כך. קנה
מידה שלא בודק כמעט תחומים הקשורים ללימודי השכלה גבוהה. אלפי
תלמידים מפסידים את סיכויים למקצוע שרצו ואפילו יכלו להיות
מוצלחים בו. כל זה לטובת הכסף והחיסכון במחשבה. אני מתקשה
להאמין שאיש לא חשב לערוך מבחנים פקולטיים, אשר ימדדו עפ"י קנה
מידה אחיד ורלוונטי את היכולות של סטודנט בפוטנציה להגיע לתואר
ראשון ושני.
למה באמת שלא ייערכו מבחנים במדעי החברה למועמדים לפסיכולוגיה,
וכך המבחנים יוכלו באמת לשקף את יכולתו של התלמיד וסיכויי
בלימודים אוניברסיטאיים בנושא הספציפי או הפקולטה שלו. מעבר
להיגיון הבריא שבכך, העניין יחסוך את התסכול הרב שמלווה את
לומדי הפסיכומטרי לדורותיהם. הרגשה שקשורה בכך שלומדים ולומדים
כל כך קשה עבור מבחן שלמעשה לא מביע שום "אמת" לימודית לגבי
הנבחן אלא פשוט בחינה של יכולותיו לפתור X תרגילים במינימום
זמן. יכולת זו אינה מיושמת למעשה באוניברסיטה ולכן עדיף בהרבה
להשקיע את כל המשאבים המבוזבזים הללו: מכוני הפסיכומטרי והמרכז
לבחינות והערכה - להקמת רשת מבחנים פקולטיים, שיבחנו הלכה
למעשה את יכולותינו הלימודיות (קריאה וכתיבה ברמה גבוהה וכמובן
היבחנות על חומר ארוך ונתון) ובאמת ישקפו את סיכויינו להצלחה.
בנוסף לראי טוב יותר לעתיד הלימודי של הנוער, הנוער עצמו לא
ירגיש תסכול רב כ"כ וכעס על הממסד החינוכי והמוטיבציה ללמוד
תעלה.
מה שעצוב הוא שכבר שנים אנחנו מחכים שתגיע החלטה, שינוי שישנה
את ההמצאה הנוראית הזו של מבחן של שלוש שעות, 25 דקות לפרק של
30 שאלות. ובמקום לקבל פתרון אחר, חכם יותר, ישנם כ"כ הרבה
גופים ומרכזים ש"מגלגלים" מיליונים בשנה על גבינו וחששותינו לא
להתקבל לאוניברסיטה.
אז הגיע הזמן לשנות את קנה המידה ולאפשר לכולנו אמת מידה צודקת
ונכונה.

כתבה שפורסמה ב"NRG מעריב". אשמח לתגובות.