כל ימיי הייתה לשוני חרב מתהפכת
אך משפגשה בגופך נהייתה מתלקקת ומלקקת
את גן עדנך, את נחלת החושקים
אשר פעמיהם אלייך שמים,
עיניים לוטשים,
ריר מזילים,
אך את משיבה פניהם ריקם
כי בלשוני סימנתי מתחמי בך,
בתשוקתי בניתי חומות סביב לך,
באהבתי - אני הנתיב בחייך.
14/03/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.