מדוע אלוהים מחלק מתנות כה יפות במהלך החיים
ובסוף מחליט לקחת אותם?

מי בכלל לוקח מתנות שנתן בעבר ?
איזה נפש ישות רעה היא זאת ?
חסרת לב, חסרת אהבה ואכפתיות.

זה לא משנה אם זו מתנה שקיבלת ונלקחה ממך
או מתנה שאתה זרקת, כי הרי אם אלוהים קיים
אז הוא גם הכניס את המחשבה הזו לראשך.

הוא דואג לאושר לשמחה לאהבה
וגם לסבל לייאוש ולתסכול.

ואיך פתאום אחרי ארבע וחצי שנים מחליטים שלא מתאים
שלא בטוחים, הרי למה ארבע וחצי שנים,
ארבע וחצי חודשים לא מספיק?

חצי שנה אולי? שנה ?
אבל ארבע וחצי שנים, זה כמו לקרוע את חייך ממך
לקרוע את כל מה שהיה שם, להשאיר רק מחשבה,
זיכרון טוב שכואב כל פעם מחדש,
כל יום שאתה הולך לישון בלי מישהי לידך,
וגם אז לפעמים, אתה מחבק, מנשק ומשתדל לאהוב
אך איזו אהבה היא זו? אהבה שבה אתה מפנטז, כמו כל הגברים
אך אני לעומתם לא מפנז על איזה סלבריטי אני מפנטז עליה...

האקסית המיתולוגית, זו שלא תחזור, זו שתשכח.

זו ששוכבת עם גבר אחר.