יאן היה ילד קטן וחמוד, בגיל שנתיים וחצי יאן התחיל ללכת
לגנון. הבוקר היה סיפור ממש לא פשוט, יאן ממש לא אהב להפרד וכל
הגן והשכונה היו עדים לזה, הדרך היחידה לשכנע אותו להשאר היתה
להראות לו את הב-גן. הב-גן היה בובת כלב קטנה, בובת פרווה
מהסוג שמקבלים כשקונים זוג נעלי האש-פאפיס, הב-גן היה אולי קטן
אבל יאן ידע שהוא תמיד יגן עליו.
יאן גדל בשנה כל שנה ונעשה כבר ילד גדול בן חמש, הפרדות בבוקר
היו הרבה יותר קלות, אבל עדיין אסור היה לשכוח בבית את הב-גן,
הכלב לגן, כי יאן ידע שהב-גן תמיד יגן עליו.
בקיץ הלכו הוריו של יאן להפגנה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, אני
לא ממש זוכר בעד מה או נגד מה היתה ההפגנה, אבל היו שם המון
אנשים, המשטרה מסרה יום אחר כך שנכחו שם למעלה ממאה אלף איש,
המונים.
יאן בא להפגנה עם הוריו, קשה לומר שהיו לו דעות פוליטיות כל
שהן, אך הוא בהחלט נהנה מהרעש, בשלב כל שהוא של ההפגנה נמאס לו
מהרעש והוא החליט שהוא חוזר הביתה, רעיון נחמד, אבל לא פשוט
לילד בן חמש שגר בעיר אחרת, בין רגלי האנשים הוא הסתובב, עד
שיצא מאיזור ההפגנה. הוא הלך בבטחון של ילד בן חמש שלא יודע עד
כמה גדול הוא העולם שסביבו.
בדרך יאן חצה גן ציבורי, גן שבבוקר משחקים שם ילדים עם
אמהותיהם או המטפלות, אבל בערב הוא שימש לפעילויות קצת פחות
חיוביות, ובין כל האנשים הלא חיוביים שאכלסו אותו בערב היו גם
אנשים שליליים במיוחד. ליאן היה מעט מאוד מזל באותו ערב
כששניים מהשליליים שבשליליים ראו אותו.
"בוא ילד חמוד" אמר אחד, "בוא אלינו מתוק" הוסיף השני והם החלו
לצעוד לעברו. משהוא הפחיד את יאן, הוא לא ידע או יכל להבין
עדיין מה משמעות המושג פדופיל, אך משהוא לא מצא חן בעיניו והוא
נסוג לעבר הגדר.
"בוא מתוק, אל תברח" חזר הראשון, וזה בדיוק מה שיאן ניסה לעשות
אלא שהגדר שמאחוריו היתה גבוהה יותר ממנו, "אל תברח" חזר האיש
על דבריו והחל לצעוד מהר יותר לעבר יאן. ועצר.
ליד יאן הופיע מתוך גדר השיחים כלב קטן, טרייר פרוותי וחמוד
והתיישב לידו תוך כשכוש זנב. האיש המשיך לצעוד כשמהצד השני
הופיע כלב גדול קצת יותר, והתיישב. שני האנשים הסתכלו אחד אל
השני במבט מופתע, "סתם כלבלבים" אמר אחד והם עמדו לקפוץ על יאן
כשעוד כלב הופיע, הוא נראה כמו הכלאה בין רועה גרמני לזאב יער,
הם נעצרו כשעוד שני כלבים הופיעו, והם לא נראו כמו שום דבר
שאפשר למצוא מחוץ לשערי הגיהינום.
לא היה צורך ביותר משנייה בשביל ששני הגברים יסתובבו ויתחילו
לרוץ כמטורפים, ולא יותר מחמש שניות על מנת שהם לא יוכלו לרוץ,
או למעשה אפילו לנשום לעולם, כשמעליהם עומדת עדת כלבים מוטרפת
לחלוטין.
ההורים המודאגים עד שגעון של יאן מצאו אותו לאחר כחצי שעה והיה
צורך בשעה של חיבוקים וליטופים על מנת שיוכלו לנשום שוב, יאן
היה די רגוע.
בתחנת המשטרה צוות החקירה יצא מדעתו, "יש לנו שני אנשים
החשודים כפדופילים, הנטרפים באישון לילה בגן ציבורי, בלי שאף
אחד ישמע או יראה, על ידי כלב או כלבים עם לסת בגודל לסת של
אריה ואי אפשר לזהות או למצוא אותם? לא נשארו שערות, דם, בדיקת
DNA?".
רפ"ק דנינו ישב כשהוא משעין את ראשו על שולחן הכתיבה ושוקל
בחיוב יציאה לפנסיה מוקדמת "כנראה כבר יצאתי לגמרי מדעתי, אני
לא מתפקד, די".
לידו היה מונח הדו"ח של המחלקה לזיהוי פלילי, נשארו הרבה מאוד
עקבות בזירה, בסביבות הפצעים נותרו לא מעט שערות, הם שלחו אותם
לזיהוי במעבדה המתקדמת ביותר והתוצאות היו חד משמעיות: הסיבים
לא היו שערות, אלה היו סיבים סינטטיים, סוג של ניילון, לצורת
העיבוד של הסיב היה שימוש אחד בלבד, מהחוט הזה מייצרים חיות
פרווה קטנות, כמו הכלב הקטן שאתה מקבל כשאתה קונה נעליים של
האש-פפיס. |
