|
שוכבת על שמיכה שפרשת למעני בשדה
השמש מציירת עיגולים בעיקבות לשונך
אצבעות ידיך מעוררות את תשוקתי אליך,
יונק את שפתיי
נוגס בדובדבנים בשלים.
רוח קרירה מרעידה גופי
אתה בתוכי ויחם לי.
13.3.05
http://Stage.Co.IL/Stories/454746
אשמח אם תציצו
ותגיבו. |
|
|
העולם הוא במה
חדשה
תושביו שחקנים
צעירים
גבירותיי
ורבותיי
הנכבדים
עשו כטוב
בעיניכם
עד אשר תהיו
מרוצים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.