|
שוכבת על שמיכה שפרשת למעני בשדה
השמש מציירת עיגולים בעיקבות לשונך
אצבעות ידיך מעוררות את תשוקתי אליך,
יונק את שפתיי
נוגס בדובדבנים בשלים.
רוח קרירה מרעידה גופי
אתה בתוכי ויחם לי.
13.3.05
http://Stage.Co.IL/Stories/454746
אשמח אם תציצו
ותגיבו. |
|
|
פעם היה בצה"ל
מין במה חדשה
מחתרתי כזה שרץ
על הרשת תקשורת
של השלישות.
קראו לזה
ס-עיתון. גם שם
קראו לי
האדמו"ר.
(בסוף תפסו את
השני חבר'ה
שהריצו את זה
ונתנו להם איזה
מאה יום מחבוש) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.