פוגעת באחרים ללא סיבה,
מסירה מעליי כל דאגה.
מצדיקה כל מעשה ומילה
מתרצת כל התנהגות נוראה.
צועקת עליהם ומטיחה האשמות
לא מבינה למה ורבה בלי בעיות.
יושבת פגועה, לא קולטת,
מנסה להבין, אך הבנתי מועטת.
בוכה על כל דבר
רוצה להתחרט, אך כבר מאוחר.
כולם מסביב לא מבינים
ורק אני לא רואה את הפרצופים.
מסתכלים עליי במבט תוהה,
לא מבינים מה לי קורה.
כי אני ברוב טיפשותי,
לא העזתי לשנות את דעתי.
לא קלטתי עד כמה טעיתי,
לא ראיתי מה עשיתי.
כל זה - בגללי.
האשמה שלי!
פגעתי בכל כך הרבה,
טעיתי המון
ואני כל כך מצטערת...
על היותי טיפשה ואנוכית,
חברה נוראית.
אני אשתדל לפעם הבאה,
לא לחזור על אותה שגיאה.
סליחה! |