[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גחלילית אפורה
/
רוצחת שכירה

הייתי הופכת להיות רוצחת שכירה רק כדי להתנקש בך, רק כדי לפגוע
בנקודה ההיא בין העיניים שלך שאתה תמות עוד לפני שתפגע ברצפה,
רק כדי שהאצבע שלי תתן את האות לסיום מלחמת הנפשות הזו.

אני אשב בגן ציבורי מוכר, חודש מאי - הרוחות רגועות ומזג האויר
בדיוק מתחיל להתאזן. ילדים יסתחרורו סביבי, מהופנטים מכתמי
השמש על חולצת העור השחורה  שנצמדת נואשות אל גופי ואני אחשוב
שאם הם היו מבוגרים בכמה שנים טובות התגובה שלהם הייתה אחרת.
נשים עם בטן הריונית ישוחחו בקול רם ואני בדיוק אגיע למחצית
הסיגריה שלי , אשרבט  על נייר מקומט עוד צעד במהלך.

בזוית העין , מבעד למשקפי השמש האטומות אני אבחין בבית הקפה
המופרסם, זה שדיברת עליו לפני שנים שעוד היית צעיר ומלא
אמביציה ואני אחכה בסבלנות עד שתיכנס לשם בהליכה משופשפת וחיוך
מאולץ.
אמרת שמחתימים שם אמנים צעירים ועושים מהם סטארים רציניים , אם
החישובים שלי לא מטעים אותי סביר להניח שבעוד כמה דקות תתגלגל
לשם ואיזה אדון עם כרס יחתים אותך על חוזה שיסחט ממך מיליונים
בעד תהילה חולפת. אני לא נוטה לפספס את צעדי הקורבן.

הסיגריה השלישית ואני כבר מתחילה לאבד את הסבלנות.
הנשים ההרות מגלגלות עיניים כתגובה לתזזית שפיתחתי - אבל לי לא
אכפת, מקסימום כשיהיה לי קצת זמן אני אוריד גם אותן.
ובעוד אני חושבת אם שימנתי את החלקים, אתה נכנס בצעדי מלכות אל
בית הקפה. חיוך פלסטיקי נוזל לך על הפנים ויש לך ניצוץ של
התרגשות בעיניים. אני מרימה גבה ושוקלת מאיזה צד הפרופיל שלך
יותר הוליוודי , כדי שאוכל לחשב על איזה צד תיפול.

אני מאתרת תא טלפון אטום שמשקיף בבהירות על הכסא שלך , כאילו
הרגע הזה היה עתיד להתגשם - כאילו זאת הייתה המשימה שנועדתי
לבצע. אני מרכיבה את החלקים בשקט מופתי, מקצוענות זה דבר שאין
לזלזל בו. הנקודה האדומה משייטת לך על הפנים ובי חולפים הבזקים
מאותו הלילה שהיינו יחד. הנקודה נעצרת במרכז המצח שלך, ביד
שמאל אתה מחזיק קופסא צבעונית ועט. אתה כלכך נרגש שזה כמעט
סוחט ממני חיוך. אם כל החישובים נכונים תיפול על צד שמאל, תמיד
אמרתי שימין זה הצד החזק שלך.

אני מוכנה עכשיו, עוצרת את הנשימה, מחכה לרגע המתאים שבו אוכל
לעשות פגיעה מושלמת. אתה מחייך עכשיו , עוד דקה ותיהיה סטאר
בינלאומי. ואני כלכך רוצה לפגוע, לתת את המכה הנקייה
אבל האצבע שלי ממשיכה להתכרבל על הדק של נשק עם ניצרה.

אתה קם והולך, עוד חודשיים וכל אירופה תדע מי אתה, ורק אני אדע
מי היית פעם ומה היית יכול להיות בעוד חצי שניה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האם זה האקדח
שלך או שאתה
פשוט שמח לראות
אותי?


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/3/05 15:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גחלילית אפורה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה