על פני חולות מלבינים,
סערת-שרב בוערת;
החמה, את ראשי ההרים לוטפיה.
עמודו של השחר -
מדורתו לוהבת, בינות בתרונייה.
אין סוף מרחבי חרבה,
גדור נחלי אכזבת.
הישימון, מרבדו פרש.
בין חודי הצוקים הנישאים,
הוד השממה נשגא אל הרקיע;
כציפור,
מעופו לא נפס.
השמש, את המדבר הנצחי שוטפת;
שולחת את קרניה,
לעבר מחוזות שדופי חורב.
על פני חצץ לוהט,
גמלת צועדת.
הציה, נעורה ליום צורב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|