על פני חולות מלבינים,
סערת-שרב בוערת;
החמה, את ראשי ההרים לוטפיה.
עמודו של השחר -
מדורתו לוהבת, בינות בתרונייה.
אין סוף מרחבי חרבה,
גדור נחלי אכזבת.
הישימון, מרבדו פרש.
בין חודי הצוקים הנישאים,
הוד השממה נשגא אל הרקיע;
כציפור,
מעופו לא נפס.
השמש, את המדבר הנצחי שוטפת;
שולחת את קרניה,
לעבר מחוזות שדופי חורב.
על פני חצץ לוהט,
גמלת צועדת.
הציה, נעורה ליום צורב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.