וכך כל השנים אנחנו רצים
בקצב המטורף הנקרא חיים
להיות חזקים ומהירים כחיצים
לכבוש את היעד בכוחות אדירים

ותמיד הם מנסים אותנו להפיל
ושוב במירוץ ובתחרות להוביל
ואנחנו לעולם לא נוכל לוותר
להצליח ולהיות הטובים ביותר

ונמשיך להלחם בכל העוז והכח
כי אסור לנו להתייאש ולברוח
חייבים אנו להיות שוב מובילים
וללכת תמיד בראש כל השבילים

המאבק ארוך הוא מתיש ומייאש
עד כי לעיתים לברוח נבקש
להסתתר בפינה מוגנת ובטוחה
להשאיר מאחור את כח ההצלחה

אך שוב אנחנו חוזרים וממריאים
ושוב את הייאוש מאחור משאירים
ושוב נאבקים נלחמים והודפים
את אוייבינו באותם קרבות מטורפים

ופתאום: הגענו אל אותה הפסגה
ואנחנו פורצים בתרועת שאגה
ונפעמים לרגע מגודל ההישג
בטוחים:  מעתה נפרח ונשגשג

אולם מה נשאר לנו עוד מעתה
הן כלי המלחמה נעולים הם בתא
ועל מה עוד נלחם ועל מה נאבק
אנחנו מותשים והמוח - ריק

והנה מצאנו לפתע עוד יעד
וגם אם מקנן בנו הפחד
שוב מוכנים בכוחות חדשים
את המטרה והחלום להגשים