(מכתב מתורגם מהולנדית, שנכתב מסבתי לאמי, ביולי 1941 בהולנד,
חודשים ספורים לפני שנלקחו למותם)
יום קיץ נהדר
יצאתי החוצה
ולא היה לי קר.
לא לא אכתוב לך על המלחמה
ואת, בתי היקרה,
אל תשאלי אותי : "האם עוד קיימים
בעולם העצוב הזה
אנשים ששרים שירים?"
בואי למטבח שלי,
תעמדי אתי ליד הסיר
ותקשיבי
לשיר אחרי שיר
ובחוץ - הציפורים שרות.
תהני כל עוד אפשר ליהנות
הטבע נהדר
ובגינה הכל פורח
תנסי לעשות שמח
לבעלך ולילדים
ספרי להם עלינו כל מיני דברים
וכך לא ישכחו אותנו
כי אנחנו קיימים
ופעם נתראה
תחשבי רק
הם יבואו
בוא יבואו בוא
ואנחנו עוד נבוא.
הרבה נשיקות מכולנו פה. |
