[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עזרא כהן-ישר
/
קצב סלולרי

שלוש לחיצות, זה כל מה שהוא היה צריך כדי למחוק אותה סופית
מחייו. הוא חייך לעצמו, הוא לא שיער כמה זה כל כך פשוט. הוא
היסס עוד שניה אחת לפני שלחץ על "אישור" והביט איך הפס השחור
רץ לאורך המסך. הוא צחק לעצמו כשההודעה "מוחק רשימה" הבהבה
לרגע על המסך הזוהר של הסלולרי הזעיר שלו. עכשיו הוא ידע שזהו,
גם אם הוא ירצה הוא כבר לא יוכל לראות אותה לעולם.



בדרך כלל זה היה קורה אחרת. הוא היה אוסף אותן לאורך נתיב חייו
הבנאלי כל כך בדרום תל אביב. הוא היה רואה אותן עובדות בתחנות
הדלק, ממלצרות במסעדות הפועלים הקטנות, מאחורי הקופות בחנויות
הגדולות שבקניון או סתם בספסל האחורי של מונית שרות מיוזעת.
הוא היה מחייך אליהן פעם או פעמיים, שואל אותן לשמן ואחרי חמש
דקות שיחה סתמית מבקש מהן בחן את המספר הנייד שלהן. בדיוק
שלושה ימים אחר כך הוא היה מתקשר אליהן, זורק כמה מילים יפות
ומבטיח לשמור על קשר. לפעמים שרשרת אס.אמ.אסים ושיחות אל תוך
הלילה היו מביאות בחורה נפחדת אל מיטתו בחדר הקטן מעל השוק
שבקצה פלורנטין. את ההמשך הידוע הוא הכיר כמעט בעל פה. תדירות
השיחות הייתה יורדת בהדרגה, ההבטחות להיפגש הופכות יותר ויותר
מעורפלות. לפעמים הוא שמע ברקע על בחור חדש שהדליק אותן, לרוב
הן פשוט היו מפסיקות לחזור אליו והוא היה מרגיש מבואס ומחליט
לחפש אחת חדשה. בכל זאת הוא לעולם לא הפסיק לקוות שפעם, מתוך
מספר ישן עוד תתלקח לה אהבה גדולה.  היו לו כבר בזיכרון אזה
שבע אירנות, חמש תמיות שרה, זוהר ואפילו חמוטל. לפעמים הוא שאל
את עצמו אם הוא זוכר איך נראות הפנים של כל אחת ואחת מהן, האם
הוא יזהה את הפנים שלהן אם אחת מהן תחלוף במקרה לידו ברחוב.
ליתר ביטחון הוא הצמיד לכל אחת כינוי אישי קטן כך שכשהרגיש
בודד במיטתו הסתורה הוא ידע בדיוק על מי הוא יכול לפנטז.  

אתה זה פשוט קרה אחרת. היא אספה אותו כשעמד ליד דוכן הדגים.
היא אמרה לו משהוא על התיק שלה שנקרע ועל השקיות שעושות לה
חריצים בידים. אחרי שהם הגיעו לאוטו שלה היא אמרה לו תודה
והזמינה אותו לאכול גלידה על שפת הים. הוא אמר לה את כל
המחמאות הרגילות. היא ליטפה את ראשו בצחוק והסתכלה עליו בהנאה.
לפני שהשמש שקעה היא קשקשה על פתק ורוד את המספר שלה, דחפה לו
ליד והשביעה אותו שיתקשר אליה למחרת.



"אתה לא עומד בקצב" היא אמרה לו אחרי שלושה ימים. הוא הסתכל
עליה במבט מופתע "דווקא בדיוק עכשיו התחלתי להרגיש שאת מביאה
לי אושר". היא התרחקה ממנו קמעה, דוחה את היד שהוא שלח ספק כדי
ללטף אותה ספק כדי להיאחז בה. "אני מרגישה שאתה לא מסוגל להיות
ממש איתי" היא אמרה לו ונתנה לו נשיקה מרפרפת על המצח. "אני
צריכה מישהו אמיתי. אני לא יכולה להיות רק חלום או אשליה". הוא
הסתכל עליה במבט מבוהל, חושב לעצמו: "איך לעזזל משנים קצב כדי
למצוא אהבה".
"כשאני צוללת אני צריכה מישהו שיכול לרדת יחד איתי" היא כמו
ענתה למחשבותיו. "כשאני עולה אני צריכה מישהו שאוכל להמריא
איתו באקסטזה".
"אבל אני משתדל" הוא אמר לה. "זאת בדיוק הבעיה", היא אמרה
באמפטיה. "לנגן איתי בקצב זה דורש יותר מכוונה. זה דורש להיות
איתי בנשמה ברגע המתאים, להיות קשוב, למצוא את הנקודה"
"לעולם לא למדתי  לנגן" הוא אמר לה בעצב, "לא למדתי להכיר את
הלמות התופים, לא ידעתי לפרוט על מיתר".
היא נתנה לו נשיקה עדינה על השפתיים, הביטה בו בקצת עצב מהול
ברחמים ונעלמה במהירות בין הסלעים שתחמו את קו המים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מלחמה, או לא
מלחמה -
שבוע הבא
ערב במה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/3/05 12:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עזרא כהן-ישר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה